החלטה בתיק ת"א 19573-11-10

1.                  בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מכוח תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר-הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

2.                  המשיבה הגישה תביעה בעילה חוזית ונזיקית כנגד המבקשים בגין ביטוח חיים שלטענתה נרכש עבורה ועבור בעלה המנוח (להלן: "המנוח") במסגרת הלוואה המובטחת במשכנתא שנטלה בשנת 1998 מהמבקש 1 (להלן: "הבנק").

החל משנת 2000 נעשה הביטוח אצל חב' הכשרת היישוב (הנתבעת 1 - להלן: "חב' הכשרת היישוב").

בשנת 2010 נפטר המנוח ותביעת המשיבה לתגמולי ביטוח שיפרעו את ההלוואה נדחתה ע"י חב' הכשרת היישוב בטענה שהביטוח בוטל בשנת 2004 וחודש בשנת 2006 עת ביצעה המשיבה הליך של "גרירת משכנתא" לדירה חלופית, רק עבור המשיבה.

3.                  בבקשה שבפני עותרים המבקשים לסילוק התובענה על הסף מהטעמים הבאים: כתב התביעה אינו מגלה עילה, העדר קשר סיבתי, מעשה בית דין והעדר יריבות בין המבקשת 3 למשיבה.

4.                  ההלכה היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ורק במקרה שברור למעלה מכל ספק שאין לתובע כל סיכוי לזכות בתביעתו. די בכך שקיימת אפשרות אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק. בית המשפט בוחן את כתב התביעה ולא את כתב ההגנה ולפיכך נקבע כי כשקיימת מחלוקת עובדתית המחייבת בירור כדי לזכות את התובע בסעד, אין מקום לסלק התביעה על הסף ויש לאפשר הבירור העובדתי. הלכה זו יונקת את כוחה אף מזכות הגישה לערכאות (ראה לדוג': ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד לו(2) 151, 155-156).

אדון בטענות כסדרן:

כתב התביעה אינו מגלה עילה:

5.                  המבקשים טוענים כי כתב התביעה נעדר עילת תביעה כנגד המבקשים שכן לא היתה למנוח פוליסת ביטוח חיים באמצעות הבנק החל משנת 2000. עד לשנה זו בוטחו המשיבה והמנוח בפוליסה שנעשתה בבנק באמצעות חב' הביטוח אליהו והמשיבה והמנוח הם אלו שביקשו בשנת 2000 לבטלה ולהעבירה לחב' הכשרת היישוב. לאור זאת, משהלך המנוח לעולמו פנתה המשיבה לחב' הכשרת היישוב ולא לבנק לקבלת תגמולי הביטוח.

עוד נטען כי המשיבה לא הוכיחה כי הבנק התרשל או פעל שלא כנדרש ממנו והיא מעלה טענות "אוירה" בלבד.

6.                  המשיבה הפנתה בתגובתה לכך שהבנק פעל שלא על פי הוראות הבנקאות (שירות לקוחות), התשמ"א - 1981 ובניגוד להוראות המפקח על הבנקים כאשר יצר מצג שווא לפיו היא והמנוח מכוסים בביטוח חיים, הסתיר מהם פרטים מהותיים בניגוד לכללי הגילוי הנאות, לא גילה להם כי אין למנוח כיסוי ביטוחי ולא הודיע מבעוד מועד כי תוקף הביטוח עומד להסתיים.

משכך מיוחסות למבקשים עוולת רשלנות בהתאם לסעיף 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] והפרת חובת תום לב הקבועה בסעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973.

7.                  בע"א 109/84 ורבר נ' אורדן תעשיות בע"מ, פ"ד מא(1) 577, 581 נקבע כי :

"אין מוחקים תביעה בשל חסר עילה אלא אם ברור הדבר על פניה, ואף בהנחה שכל האמור בה אכן יוכח, כי דינה לכשלון. אך כל עוד קיים סכוי על פי כתבי הטענות, ולו אך קלוש, כי התובע יזכה בתביעתו, אין למחוק אותה."

(ראה גם: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 383).

בפסיקה נקבע גם כי המבחן להתגלות עילת תביעה על פני כתב התביעה, שרק בהעדרה ניתן למחוק תביעה על הסף, איננו נתלה בדברי החקיקה שמכוחה הוא מוגש, אלא בעצם אזכור הטענה העובדתית בגוף כתב התביעה. משעה שכתב התביעה מכיל בתוכו טענה עובדתית העשויה להקים עילה משפטית, אין אפשרות למוחקו על הסף, אלא יש להותיר את הבירור העובדתי לשלב של הדיון בתביעה גופה והבאת הראיות במסגרתה (ראה: ת"א (ת"א) 1618/06 (בש"א 15818/06) ציגלר נ' HOT שידורי טלוויזיה בכבלים, תק-מח 2007(2) 1275, 1278).

8.                  עיון בכתב התביעה (החל מסעיף 47 ועד 65) מראה כי המשיבה מייחסת למבקשים מספר טענות עובדתיות שיש לבררן ועל פיהן מיוחסות לבנק טענות של רשלנות ומצגי שווא בגין הפרת חובות אמון וחובות חקוקות, התנהגות בחוסר תום לב ועשיית עושר ולא במשפט. ודוק, אין עסקינן רק בטענות המיוחסות לבנק, אלא שבסעיף 58 לכתב התביעה מתייחסת המשיבה לאחריות המבקשת 2 כסוכנות ביטוח ובסעיף 59 קיימת התייחסות למבקשת 3 שגבתה בפועל את דמי הביטוח ונטען כי קיימים יחסי שליחות בין הצדדים. טענות אלו ראויות להתברר ובהתאם לכך אין מקום למחוק את התביעה על הסף מחמת היעדר עילה.

העדר קשר סיבתי:

9.                  המבקשים טוענים כי אף אם יוכחו טענות המשיבה, משידע הבנק (או היה עליו לדעת) על ביטול פוליסת הכשרת היישוב בשנת 2004, הרי שלא קיים קשר סיבתי בין מחדלי הבנק הנטענים לבין אי קיומה של פוליסה בת תוקף למנוח, שכן באותו מועד לא ניתן היה ממילא לבטח את המנוח בשל מצבו הבריאותי הקשה.